חסיה ויזל – הראיון

"כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות חסיה" אומרת לנו חוה זלינגר, רכזת ומורה לאנגלית בבית ספרנו. כל מורה שנשאל מי היא ומה היא חסיה עבורו, ענה תשובה דומה: האלילה, אמנית החינוך, מלכת בית הספר והיקום כולו.
חסיה ויזל, בת 56, נשואה ואימא לשחר (המהממת, היא דרשה מאתנו להוסיף), מורה לתנ"ך ורכזת ספרות באנקורי ראשון לציון, בעלת ניסיון מרשים ביותר וקסם אחד מיוחד. אבל מי היא חסיה באמת? ישבנו אתה לשיחה, בה היא סיפרה לנו את הסיפור מאחורי השם הגדול שמסתובב בכל רחבי המסדרונות.

תחילת הדרך

"הגעתי לחינוך בגלל שתי סיבות, האחת היא פצע שגרמה לי המורה למתמטיקה בכיתה ו' שנזפה בה וצעקה עלי. הוריי תמכו בכעסה של המורה". לאחר המקרה הזה החליטה חסיה שגם היא תהיה מורה, אך שונה. סיבה נוספת להגעתה אל חינוך הילדים היא החלום הישן להיות שחקנית- רק שהטקסטים התחלפו בספרי התנ"ך ובשירי הספרות, והקהל הפך למתבגרים, שעליהם "מנצחת" חסיה בכל שיעור שהוא ממש כמו מופע.

הבחירה באנקורי

"לפני כ- 10 שנים פרשתי ממשרד החינוך לאחר שניהלתי בית ספר בעצמי, הגעתי אל אנקורי, ומאז התאהבתי", סיפרה לנו חסיה בחיוך רחב כאשר שאלנו אותה על תחילת דרכה באנקורי. היא נשארה ללמד את ילדי אנקורי מכיוון שהרגישה כי הם צריכים אותה ומאתגרים אותה בכך שהיא צריכה למצוא את הדרך להגיע לליבם.
"אנקורי הוא משפחה, בית חמים לחזור אליו תמיד" היא אומרת, בחדר המורים אווירה מדהימה, מרגישים חופשי לדבר על הצלחות ועל כישלונות. למרות פערי הגילאים בין המורים יש פרגון, פתיחות ואין כלל תחרות.
כששאלנו את חסיה על הקשיים בתחום החינוך, היא ענתה: "כשיש תלמידים שקשה להניע אותם, וכל דרכי החיזור שלי כלפיהם לא עוזרות". היא מוסיפה: "יש תלמידים שאינם מצליחים למצוא את הכוח הפנימי ללמוד. קשה לי כשאני לא מצליחה לעזור להם ולהגיע אליהם".

מקצוע אהוב

היא הכי אוהבת ללמד את מקצוע התנ"ך, היא טוענת כי הסיפורים היפים ביותר נמצאים בספר הקדוש, הוא מחבר בין העבר להווה ומלמד שייכות לאומית ואהבת ארצנו.

מה אחרים אומרים?

המורים לא מבינים את סוד הקסם של חסיה להצלחה, להערכה, לכבוד ולאהבה האינסופית שהיא מקבלת מהמורים והתלמידים. "לוקחת את מה שאנחנו קוראים לו אוטופיה והופכת אותו למציאות, היא מגשימה אותו. אני נכנס הרבה לשיעורים שלה, אין מורה היום שיכול להתנהל בשיעור כמו שהיא עושה! היא עושה את זה בטבעיות ובקלות. השקט בכיתה נוצר מתוך כבוד ועניין רב ולא מתוך פחד" מספר ניר בן ציון מורה לתעשייה וניהול, למתמטיקה ולפיזיקה ורכז חברתי.
"חסיה גורמת לי לרצות לחזור להיות תלמידה בשביל ללמוד אצלה ספרות ותנ"ך" אומרת שקד, מורה למתמטיקה ולתעשייה וניהול.
"מורה אל-מותית, אמנית בהנעת תלמידים ללמוד, לגרום להם ללמוד מתוך רצון פנימי שלהם. היא לא מענישה, היא פשוט יוצרת רצון פנימי כמו דיקור סיני. הבעיה היחידה שלה היא שהיא מתנחלת" אומר משה גרדוס, מנהל בית הספר.

גם התלמידים חושבים כך?

החלטנו לבדוק האם גם התלמידים מרגישים כמו המורים, והתוצאה לא הייתה מפתיעה בכלל! כל תלמיד ותלמידה אמרו ש"אין על חסיה", היא אלוהים, ומקצוע התנ"ך הוא אחד השיעורים הכי כיפיים שיש. "היא מעבירה את החומר בצורה הטובה ביותר, פתאום מקצוע התנ"ך לא נראה משעמם ומאיים". "היא משרה אווירה חמה ואוהבת, היא אכפתית ומדברת אתנו בגובה העיניים".

טיפ אחד למורה המתחיל

"להשקיע את כל ליבו, לאהוב את התלמידים וללכת ללמוד באופן הכי מקצועי שאפשר את תחום הדעת שלו".