חברים לדרך
מורה: אסף גבעתי
באנקורי אנחנו מנסים לקיים למידה משמעותית הלכה למעשה, ולכן החלטנו לשים דגש על למידת עמיתים. את רוב לימודיי בתיכון ובטח באוניברסיטה עשיתי במסגרת של קבוצות לימוד. היום תלמידים נמנעים מכך מכל מיני סיבות ולדעתי מפסידים פעמיים – גם את הערך הלימודי שיכול להיות מופק מכך, וגם את הערך החברתי והרגשי שהוא תוצר לוואי מבורך.
במסגרת "חברים לדרך" נשארת כל הכיתה לאחר שעות הלימודים כדי ללמוד יחד למבחנים, או לעשות יחד עבודות. התלמידים מחולקים לקבוצות של שניים או שלושה תלמידים ופשוט לומדים יחד. הקבוצות מתגבשות על פי רצון התלמידים וגם לפי שיקול דעתי. המטרה המיידית היא לבצע את המשימה הקרובה, אבל האפקט המצטבר הוא שהתלמידים ממשיכים ללמוד בקבוצות גם מחוץ לפרוייקט זה. ביטוי נרחב לכך ראיתי לקראת הבגרות בהסטוריה, כשמצאתי קבוצות של חברים לדרך מפוזרות בבית הספר פשוט כי כך בחרו ללמוד. אפקט נוסף הוא יצירת חוויה למידה חיובית בבית הספר, בלי מורה מפקח, וזה אולי הרווח החשוב ביותר.
התכנון המוקדם של מפגשי חברים לדרך הוא המפתח להצלחה של התכנית, ולכן אני מבקש מהמורים המקצועיים להכין עבודות אותן התלמידים יוכלו לעשות יחד. בנוסף לכך אני גם נשאר עם התלמידים בכל שעות השהות בבית הספר כדי לתת רוח גבית ללמידה ולהשקעה מצידם. לאחרונה אף עשינו פרוייקט מיוחד בו גייסנו מתנדבים משכבת י"ב שישבו עם תלמידים משכבת י"א במסגרת לימודי הלשון. שני הצדדים יצאו מורווחים הן בהיבט הלימודי והן בהיבט האישי.
חברים לדרך גם נחשבת לפעילות התנדבותית לפי קריטריוני משרד החינוך, כך שהתלמידים באים על שכרם מבחינה פורמאלית אך כמובן שזו מטרה משנית ולא עיקרית. היבטים אחרים שמחוזקים בכיתה הם הערכים של עבודת צוות וקבלת האחר, ויש בכך ערך אמתי במיוחד עבור תלמידים עם חרדות חברתיות שהיה להם קשה למצוא חברים לדרך לו הדבר לא היה מעוגן בנהלים הכיתתיים.