מדברים עם שחר שניר
מדברים עם שחר שניר
לקחנו לשיחה את שחר שניר, יועצת בית הספר, מחנכת כתה ח' ומורה להיסטוריה
מה עשית לפני שהיית מורה?
עבדתי במגוון עבודות בו זמנית; במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר, בתכניות ביתיות ושילוב של ילדים על רצף הASD (אוטיסיטי) בגנים ובבתי ספר וחוץ מזה לימדתי לשחות וטיפלתי בילדים ומבוגרים בהידרותרפיה.
למה החלטת להגיע להוראה?
בכל התחומים שנגעתי בהם תמיד עבדתי עם ילדים ומאוד אהבתי את העבודה איתם. הבחירה בהוראה הגיעה לאחר שנרשמתי ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית, ולא הרגשתי שזה מניח את דעתי. התחלתי לחשוב שאולי כיוון הטיפול הוא לא הכיוון המדוייק עבורי. התחלתי להתעניין בייעוץ חינוכי כי הרגשתי שבעולם הטיפול יש ניתוק מחיי היום יום של הילדים. רציתי להיות שם בחיים האמיתיים שלהם ובהתמודדויות. נרשמתי ללימודי ייעוץ חינוכי והבנתי שכדי לעשות זאת, אני חייבת תעודת הוראה. חברה סיפרה לי על תוכנית חות"ם, שמטרתה מוביליות חברתית דרך חינוך שוויוני. מאוד התחברתי והחלטתי לנסות להתקבל. הצטרפתי לתכנית בת שנתיים של לימודים תוך כדי הוראה וחינוך כתה. אני מאוד שמחה על שתי הבחירות האלה – בחינוך ובייעוץ.
בשני הכובעים שלך, הן כמורה ומחנכת והן כיועצת מוטלת אחריות רבה. מה סוד התמרון בין השניים? והאם את מרגישה שהם אולי אפילו משלימים זה את זה?
אווו זו שאלה קשה, אני מתמרנת בין שניהם כל הזמן, ולא תמיד מרוצה מהתמרון עצמו. מרגישה שלפעמים הכתה שלי לא מקבלת מספיק ממני ולעיתים החינוך לוקח ממני זמן שתכננתי לקחת דווקא לייעוץ. אני חושבת שחינוך כתה וההוראה מחזק את הקשר שלי לילדים ולעבודת המורה. לראות את הילדים בכובע של מורה זה שונה מהכובע של היועצת וזה מאפשר נקודות מבט אחרות על דברים. אני אוהבת את שני הכובעים .
מה את הכי אוהבת במפגש עם בני הנוער?
קודם כל אני מרגישה שהם גורמים לי להישאר צעירה. ומעבר לזה, אני מרגישה שניתנה לי זכות ללוות חלק משמעותי מהחיים שלהם, ואולי אפילו להשפיע עליו קצת. אני תמיד שמחה ונהנית לראות איך הם גדלים ומתפתחים להיות בני אדם, ואפילו להתעלות עלינו בחשיבה שלהם, במורכבות שלהם ובדעות שלהם. הם מלמדים אותי המון על עצמי ועליהם.
מה היה הרגע הכי כיפי שלך פה עד כה?
הטיול השנתי האחרון. נהניתי עם הילדים ונהניתי לסמוך עליהם, לראות את הערכים שהם מקבלים באים לידי ביטוי בטיול.
מהו עבורך הישג בתחום ההוראה?
התחושה שהצלחתי לעבור ולהעביר ילד או משפחה תהליך היא הישג. ילד אחד שיאמין שהוא יכול ללמוד מתמטיקה זה הישג. ילד שמתמודד עם חרדת בחינות ומצליח זו הצלחה. ילד שלא מרגיש יותר דחוי זו הצלחה. כל היום מלא בהצלחות קטנטנות.
ולסיום, ספרי לנו לאן תצאי לחופש בהזדמנות הראשונה?
בחלומות אסע להודו לחופשה ממש ארוכה. במציאות מסתפקת בנסיעה לצפון, יוון או כל חופשה כייפית שכוללת את המשפחה שלי אוכל טוב ומנוחה.
