מסע בעקבות לוחמים

מאת: עופר גוטליב, מחנך כתה י"ב 2, אחראי מדידה והערכה ומורה למתמטיקה

כל שנה מארח הצבא תלמידי שכבת י"ב מכל הארץ, לשבועיים של מסע בעקבות לוחמים. אתרי קרבות ממלחמת יום הכיפורים באזור הגולן משמשים רקע ללוחמים וותיקים, בעיקר מחיל השריון, לספר את חוויות המלחמה שלהם. בנוסף, הצבא מציג תערוכה שבה כל החיילות מתארים את משימתם, ומציגים את הציוד המתקדם שלהם, את המסלול ואת השירות.

גם תלמידי י"ב שלנו הצטרפו למסע. יצאנו לגולן מצויידים בזיווד מלא: כובע, נעליים, אוכל ומים, סקרנים וחדורי כוונה להבין אחת ולתמיד את הצבא. טל, חייל מגרעין נחל, שמלווה את בית ספרנו במסגרת השירות שלו, העביר את זמננו באוטובוס עם הסברים מקדימים למה שצפוי לנו במסע.

באנדרטת לוחמים של חטיבה 679 חיכה לנו לוחם מהחטיבה שהשתתף בקרבות לבלימת הסורים בימים הראשונים עם פרוץ המלחמה. תלמידנו הסקרנים הקשיבו לסיפור הקרב בשקיקה ולאחר מכן הביעו עניין במשמעות הלחימה מהצד הלוגיסטי; איך מגיע דלק לטנקים שבקו ראשון? איך מגיע אוכל ומים? איך מפנים פצועים? ואיך מחליפים את אלו שכבר ממש מותשים? נושאים מפתיעים וכל כך חשובים שכמעט ולא רואים בקרבות של משחקי הכס.

משם המשכנו לתערוכה של החיילות ליד קצרין ומפגן אש חיה שהכינו לנו. בתערוכה התפזרו התלמידים בין היחידות השונות ואספו מידע והתעניינו בכל. כל תלמיד שנקרה בדרכנו שאלנו אותו, "איזה חיל הכי מצא חן בעיניך?" ולכל אחד הייתה תשובה מלאה ונפלאה ונראה שהם חלבו עד תם כל פיסת מידע שניתנה.

ולשאלה שעולה לפעמים בקרב תלמידים: "למה אני צריך לעשות צבא?" או "מה יוצא לי מזה?" הם קיבלו תשובה פשוטה: זה חוזה ביני לבין החברה. עכשיו אני מגן 3 שנים (לפחות) ועוד מילואים כדי שלאורך שאר השנים מישהו אחר יגן וגם יעשה מילואים. אנחנו עכשיו ואחרינו יהיו עוד.

אני רוצה לאחל לכל החיילים והמתנדבים של שנה הבאה שירות מלא, פורה ומהנה, שבו ימשיכו להבטיח את שלומנו ומוסריותנו. עכשיו תורכם לעמוד על המשמר, עשו זאת באומץ, באחריות ובגאווה.