ראיון עם פאול קורסונסקי | מחנך ט', מורה למתמטיקה, אזרחות ותעבורה

ראיון עם פאול קורסונסקי | מחנך ט', מורה למתמטיקה, אזרחות ותעבורה

מאת עילי ועמרי הררי

ספר לנו קצת על עצמך. איך הגעת להוראה?
אני בוגר בית הספר. למדתי פה בכיתה יא'-יב'. לא הייתי תלמיד טוב ובמהלך הצבא הגעתי למסקנה שאני צריך לשפר את כל הבגרויות שלי כדי שיהיו לי כמה שיותר דלתות פתוחות.
הגעתי לגרדוס ואמרתי לו שאני צריך ללמוד ושאני צריך עבודה. גרדוס סידר לי עבודה באנקורי במכירות ושיווק, ובמקביל התחלתי לשפר בגרויות. למדתי עם חסיה בקורס ערב. כשסיימתי לשפר את הבגרויות, החלטתי ללכת להוראה.
התחלתי ללמוד תואר ראשון וללמד. הייתי מורה מחליף, לימדתי במרכזי למידה ומשם התפתחתי.

איך זה לחזור לבית הספר שבו למדת ופתאום להפוך להיות מורה?
אני מכיר את בית הספר, מכיר את השפה וקרוב לי לבית. גרדוס קיבל אותי עוד כשהייתי סטודנט. הוא מאוד מאמין בצעירים.

מאיפה נוצר החיבור והתשוקה לפוליטיקה הישראלית? תמיד היית דעתן?
לא ממש לא, בתיכון לא הייתי בכלל לא עניין אותי. גם כשהצבעתי פעם ראשונה הצבעתי עם הזרם ולא ידעתי אפילו במה אני מאמין.
אני חושב שהתחלתי להתעניין בזה תוך כדי הלימודים. בלימודים היו לי מרצים שמאוד אתגרו אותי לשאול שאלות, לחקור ולהתעניין. ושם היה לי חיבור.

מה השמות שהיית רוצה לתת לילדים שלך?
יש לי שמות ל-2 בנות: אחת תהיה תמר ואחרת נעמי. תמר על שם סבתא שלי ונעמי על שם סבתא של בת הזוג שלי.

איזה מאכל אתה הכי אוהב?
בשר, סטייק!, בשר.

האם יש דמות שאתה מעריץ?
אין לי מישהו שאני מעריץ אבל יש המון אנשים שאני אוהב ללמוד מהם. הייתי מצביע על  יאנוש קורצ'אק כמקור השראה בתחום החינוכי, אדם שלא ויתר על הדרך שלו.

מאיפה האינטראקציה הייחודית שלך  עם ילדים והרגישות כלפיהם?
רגישות רבה זה אתם אומרים, יש כאלה שיגידו הפוך.
בצבא פיקדתי על קרוב ל 160 חיילים. זה מאד קשה לעשות את זה בלי יחסי אנוש בסיסיים. אני חושב שמשם התפתחתי ולמדתי להיות קשוב לצרכים ולבעיות ולפרגן כשצריך.

נולדת בארץ?
נולדתי בברית המועצות. עלינו לארץ כשהייתי בדיוק בן שנה. ברחנו כי התחילו הפרעות בין המוסלמים ליהודים. אני לא זוכר כלום כי ישנתי.

טוב, אני חייב לנסות, מה דעתך הפוליטית?
קשה לי עם הגדרה של ימין ושמאל. אני חושב שהזהות הפוליטית הימנית והשמאלית כבר לא רלוונטיות, בשונה ממה שהיה לפני 15-20 שנה. היום זו יותר תרבות  של ניגוח פוליטי, של צעקות, ולא שוני מהותי.

אתה לא חיי באיזושהי אשליה אוטופית?
באיזה מובן? יש כל כך הרבה דברים בהם צריך לטפל, ואני לא מוצא משהו שנותן מענה לבעיות החברתיות והביטחוניות, אין מי שמתייחס להכל ביחד.

איך זה לעבוד עם גרדוס?
שונה ודומה לתקופה שהייתי פה תלמיד. עם המורים הוא יותר נוקשה ודורש מהם תמיד להתפתח ולהתמקצע, לקבוע יעדים רחוקים ולהשיג אותם. מצד שני, כמו כשהייתי תלמיד, הדלת שלו תמיד פתוחה ויש לו עצה חצי אבהית לכל דבר.

איך באמת היה המעבר מלהיות למיד בקמפוס להוראה באותו קמפוס? זה לא קצת מוזר?
בהתחלה היה קצת דיסטנס ולאט לאט הוא נשבר. גם כי אתה מתבגר, פער הגילאים מצטמצם ותחומי העניין המשותפים גדלים.