קמפוס אנקורי תל אביב בחר השנה להציג תערוכה של עבודות תלמידים המייצגות חוויות רגשיות. ההווה מתווך בעבודות דרך הפילטרים השונים של המצלמה והמחשב, והעתיד מתווך באמצעות אפקטים שהתלמידים מפעילים על המציאות העכשווית.

"דור האינסטגראם – חווה את ההווה בתוך זיכרון צפוי מראש" אמר פרופ' דניאל כהנמן חתן פרס נובל לכלכלה 2000 ופסיכולוג קוגניטיבי והוסיף "אנחנו רודפים אחרי תמונות ובמקום לתת להם לחלוף מאיתנו ומהזיכרון שלנו, אנחנו מתעדים כל מצב ורגע בחיינו החברתיים והאישיים. אנחנו שינינו לגמרי את המטרה לשמה אנחנו נמצאים בהווה – כי בצורה מסוימת אנחנו מתחשבים יותר בעתיד ובצורך שלנו להיזכר."

יום הזיכרון בסטודיו אנוקרי

"נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו"
אנטואן דה סנט-אכזופרי מתוך "הנסיך הקטן"

איתמר אייל בעבודות צילום המציגות את המדבר שהוא מצד אחד חוויה תיירותית ומצד שני מצב קיומי, המתבסס על המים כמקור החיים. הבדואית המוליכה את החמור עם מיכל פלסטיק כחול ולצידה טבע דומם מאפשרים לצופה להתבונן בעבר בהווה ובעתיד בעת ובעונה אחת.

יום הזיכרון בסטודיו אנוקרי

"הגאונות היא היכולת להתבונן בתופעה במבט שמפשיט ממנה את הטריוויאליות שלה"
מאיר שלו

גיל פלג, מציג צילומי תקריב של פרחים, עשויים ברגישות רבה המציגה את שאלת הכאן ועכשיו ואת שבריריות הזמן. בטבע הכל זמני ועונתי, הצמיחה, הפריחה והלבלוב מקדשים את הזמניות וההנצחה שלהם מהווה את העתיד.

יום הזיכרון בסטודיו אנוקרי

"זאת העצמאות האמיתית של הבנאדם – בזמן, לא בכסף"
מאיר שלו, מתוך "יונה ונער"

דוד טבת מציג עבודות גרפיות המשקפות את המצב התקשורתי הפוליטי והחברתי כפי שנראה בעיניו של מתבגר המתבונן במציאות העכשווית.
העבודה "כאן גרים כמעט בכייף" כוללת טקסט בכתב ילדותי על מפת ארץ ישראל והיא הצגה כואבת ומתריסה כאחד של שאלת החיים כאן ועכשיו.

יום הזיכרון בסטודיו אנוקרי

"אלוהים! כמה הכול מוזר היום!… מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!"
לואיס קרול, מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"

דבי לומברג, מציגה רישומים שחור לבן עזי מבט המערבבים את המציאות עם הדמיון ושואבים את הדימויים מתוך סיפורי ילדות, קליפים ופוסטרים. 
אלו סימני דרך של תהליך התבגרות מסיפור "פו הדב" ועד הפוסטר האלמותי של הפינק פלויד The Dark Side of the Moon, 1973 דרך הסינגל והקליפ God Is Dead? 2013 של להקת בלאק סבאת.

computers

"אני חושב, משמע אני קיים"
רנה דקארט, פילוסוף צרפתי מהמאה 17

דרור דניאל מציג עבודות רישום ציור בצבע ובהן היבטים פילוסופיים קיומיים המבטאים את הרעיון שאל מול החושים המתעתעים, החשיבה של האדם היא המעידה על קיומו. דרור מיטיב לצייר את הספק הקיים דרך דימויים ספק אירוניים, ספק אייקוניים (מלך) ובין לבין שותל את קיומה של התודעה הפרטית בתוך עבודותיו.

computers

"דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאן שרוצים רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל אנשים חיים ומתים.
בנימין זאב הרצל במכתב לברון הירש

דורון דניאל, מציג עבודות צילום תיעודי של הפגנת הימין בקיץ 2014 . הדגל הוא אובייקט לאומי המאחד את השורות ונותן לכל קבוצה גיבוי ולגיטימציה לזהותה בזירה הציבורית. דורון מצליח לשקף בצילומיו את היחיד, את המשפחתי ואת הקבוצתי כאמירה כלל חברתית.computers

"חלל, אור וסדר. אלו הם דברים אשר זקוק להם האדם בדיוק כפי שהוא זקוק ללחם ומקום ללון"
לה קורבוזיה, אדריכל שווייצרי אבי האדריכלות המודרנית במאה ה- 20 וסגנון הבנייה הבינלאומי 

מילי דונר, מציגה עבודות צילום חלל אדריכלי במשחקי אור וצל המדגישים קו מתח סמוי הקיים בין אמנות ואדריכלות. במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות נוצרו אזורי מפגש ונקודות השקה בין היצירה האמנותית לבין התוצר האדריכלי, המשקפים את תהליכי ההתגבשות של התרבות החזותית.

"

computers

"המסתורין האמיתי שבעולם הוא הגלוי, לא הנסתר"
אוסקר ווילד מתוך הספר "תמונתו של דוריאן גריי"

נועה דה פריס, מציגה טריפטיכון – עבודה אחת המורכבת משלושה חלקים/צילומים. עבודתה של נועה היא ביטוי רחב ממדים לרגשות שלנו ולכלים שבהם אנחנו מפרשים אותם. הנוף הציורי הוא נוף פנימי, הדיוקן הנשי הוא העצבות, הבדידות ושאלת הזהות ותמונת הילדות היא השמחה והשייכות.
שלושתם ביחד מציגים תמונה המביאה לידי ביטוי את מנעד הרגשות כולו בצבע בצורה וכמעט בריח.

computers

"קלאסיקה זה משהו שכולם רוצים להגיד שקראו אבל אף אחד לא רוצה לקרוא"
מארק טוויין

שרה קורי, מציגה איורים שהם הפרשנות שלה לגיבורים של סיפורי ילדים קלאסיים. ברבים מהסיפורים המטרה העיקרית היא העברת מוסר השכל, והגיבורים זוכים לעיצוב פחות מוקפד. באיוריה מבקשת שרה לתת צבע וצורה לדמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *